1. |
נינה
04:45
|
|||
|
חיינו כאן, מה הם בכלל?
טיפות אבק בתוך חלל.
ממהרים לזרוק חכה, לתפוס אותה -
דממה דקה.
והיא יודעת שלצוף זה לאבד את המשקל –
אחר-כך יהיה כבד לסחוב ת'לב אל המפעל.
כשרוקדים מתערבבים עם היקום, היא אומרת,
עכשיו תקום תרקוד איתי – אני כבר לא מפחדת.
אולי אני תמימה, אולי אני חיה בסרט...
שתיים בצהריים, מגיפה את התריסים,
חשכה יורדת.
וכל שועל כבר משוכלל יוצא לתפוס את השלל
היא מתקשרת מאילת, כיוון סיני, לתפוס ת'שקט המוחלט.
היא יודעת שלצלול זה לוותר שוב על הכל לעוד שנה –
חלפה שנה ובעינה אותה עונה כאילו כלום לא השתנה.
כששוכבים מתערבבים עם היקום, היא אומרת,
עם לב רקום, חצי פרום, על ג'ינס קרוע היא אצלי בדלת.
אולי אני תמימה, אולי אני חיה בסרט...
שתיים בצהרים מגיפה את התריסים,
חשכה יורדת.
הייתה חיילת ודיילת והיום כבר לא שואלת,
היא לא שוללת שום דבר – עכשיו יושבת על הבאר.
וכבר כתבה שלושה פרקים: תל אביב, ירושלים ושדרות.
אומרת שהכל מכור – הפיס, הים והבחירות.
רק כששרים מתערבבים עם היקום, היא אומרת,
היא לא ביקשה שאכתוב עליה שיר – היא לא אחת מאלה.
אולי אני תמים, אולי אני חי בסרט:
שתיים בלילה מדמיין אותה חוזרת.
נינה.
|
||||
2. |
מילונגה
03:44
|
|||
|
אני רק רוצה שתסתכלי עלי,
תאמיני בי עוד פעם.
כשאמרת לי: לעולם אל תוותר,
בלי השיר שלך אין טעם.
כמה שטויות מאז עשיתי בחיי,
את אפילו לא תופסת –
לא האמנתי בדבר, לא בעצמי,
אבוד בתוך מרפסת.
אולי בעצם רק רוצה לנסוע שוב
לפלמה דה מיורקה,
כי שם היינו עושים מה שחשוב –
רוקדים צמוד מילונגה.
ובלילות, לקצב קרנבל,
רקדנו את עצמנו.
צחקנו בכל יום אבל הזמן נבל,
בסוף צחק עלינו.
נגני, נגני השיר אומר
רקדי איתי, כוכב בוער.
נגני, נגני השיר חוזר
נגני... אם זה עוזר.
ואני, אני רק שיר אחד אבוד
עמוק בתוך הלילה.
כשאת נוסעת אליו בג'יפ הממוזג
אין כוכבים למעלה.
אולי תבואי לאיזו הופעה,
אולי נשיר ביחד...
אמרת המוזיקה תנצח את הכל
אבל יש בי עוד פחד.
נגני, נגני השיר אומר
רקדי איתי, כוכב בוער.
נגני, נגני השיר חוזר
נגני... אם זה עוזר.
|
||||
3. |
יש סיבה
03:29
|
|||
|
אם את באה או הולכת,
סתם עוברת או נשארת
את תמיד, תמיד מוזמנת
אל השיר.
בואי ילדה קטנה על חוף
או אישה יפה בנוף רחוק, רחוק.
והכל כתוב בעצם מלמעלה, את אומרת,
אני לא יודע אם אוכל כך לחיות.
כשרבנים מתייעצים בך - מערבבים
מתרברבים בך; את זוכרת את החופש המתוק?
כשלחשת לי אז בעיר
אולי יגיע יום בהיר
ותראה כמוני - יש סיבה,
בוא איתי לשם -
אמרתי אני בא.
יום אחד הופעת בערב,
נקשתיים על הדלת
עם חצאית וכיסוי על הראש.
שתי עינייך נוצצות,
כתמיד קורצות, קורצות -
במבטך סליחה ורוך.
|
||||
4. |
אני אוהב
03:26
|
|||
|
באמצע הלילה את אומרת
חלומות, מה בכלל ידענו עליהם?
תקועים בתוך כדור גדול – מתים לחיות,
המלחמות שברו לי את הלב.
הכל עובר כל כך מהר
שנים, שמות ועוד חבר.
הילדים על הגדר,
כולם גדלו ואין יותר;
תקפוץ אלי נלך לים,
נחלום על חוף רחוק מכאן.
זוכרת בשיעור חשבון
כתבתי לך על פתק אדום:
אני אוהב.
גם לפעמים אנחנו מתפרקים
כדי להחזיר ת'חלקים
למקומות הנכונים,
כמו עננים שמשתנים.
הכל עובר כל כך מהר
שנים, שמות ועוד חבר.
הילדים על הגדר,
כולם גדלו ואין יותר;
תקפוץ אלי נלך לים
נחלום על חוף רחוק מכאן.
מה שרציתי להגיד
נכתב פשוט ויותר מתמיד:
אני אוהב.
|
||||
5. |
שירים ברוח
04:08
|
|||
|
זוכר את היום הראשון בבית ספר,
זוכר את התיק הגדול על הגב:
אוטובוס צהוב, ספסלים אדומים בערך
כל כך גדולים עם השנים הפכו קטנים מדיי.
זוכר את היום הראשון בתיכון,
שוכבים על הדשא, דיברת נכון:
"עזוב שיעורים, שים ת'ראש על התיק,
בחיים אנחנו כמו אותיות על לוח מחיק".
זוכר את היום הראשון בצבא,
ציפורים נודדות בעקבות אהבה.
היא תיסע לניו-יורק, תחפש עבודה,
אנחנו ניסע בסיור ממוגן מסביב לגזרה.
זה הכל שירים ברוח,
שלג שנמס מזמן.
מנסה בים פתוח
להתחמק מהענן.
צולל ללא ביטוח,
הים הוא זיכרון מתוק בסתיו –
כשהשמיים מאירים אותו הכל צבוע בזהב.
זוכר, זוכר, אני זוכר את הכל
את ואני וים של אלכוהול.
שוב סירות מפליגות אל חופי הילדות:
אולי תפליגי איתי קצת בים הבדידות?
אני הייתי חייל ואז לבשתי שרוואל,
בהרים בנפאל כשהשמש נזל.
הילדות שחילקו את הקשת בענן –
הילדים ששיחקו במי יורה לאן.
כך בלילה אני נשכח בין מסדרונות הזמן
איך האיר לנו בחושך ירח ארגמן
מכושף לבד בחדר, עם גיטרה בלי מיתר,
חדש בעיר – עדיין שר.
|
||||
6. |
לפני הסערה
05:09
|
|||
|
בעדינות היא נגבה את הדמעות מעל פניו:
אל תחשוב על זה, לא עכשיו.
עצים בשלג או לא עצים בכלל… אני כאן איתך,
עכשיו תיגע.
הכלבים יצאו בשש יחד איתה,
היא אישה משוגעת, אומרים, והוא אוהב רק אותה.
הכלב הלבן או הכלב השחור -
הילדים לא ידעו לבחור.
כשהיא חזרה עם הכלבים הוא ישב במרפסת,
היא התקרבה לאט כמו שמגיע חסד,
העיר אפורה היא אמרה.
לפני הסערה.
לפני הסערה היא הגיפה ת'תריסים,
שני ילדים ישנים, חולמים מטוסים…
הוא חיבק את השנים, ליטף
ובפנים הם הרגישו איך ברגע הם משתנים.
שני עצים ברוח נאחזים בשורשים,
זוכר חיוך מרוח? אני אתה והכבישים…
נוסעים במכונית אל שנות השישים,
אהבה חופשית, ילדה עם נמשים.
בבוקר הילדים נכנסו בשקט,
היא חבקה אותם חזק - יפה ושותקת
ביי ביי חלום רע.
לפני הסערה.
|
||||
7. |
מתאבקת במשקל נוצה
03:17
|
|||
|
איך היא הולכת כאילו רק עברה כאן
היא ג'ולייט וכל השאר זה תפאורה
היא לא אומרת הרבה במילים
היא אישה של מעשים גדולים
מתאבקת במשקל נוצה
מפסידה לזמן שנה אחר שנה
היא רוקדת ושולחת עוד קריצה
לקהל מעריצים בדמיונה
כבר כמה לילות שהיא לא נרדמת
זה מדכא אותה, הכדורים איתם נרדמת
הדקות הארוכות, הירידה במעלית, הבוקר האדום,
החורף, השלולית.
בכל בוקר היא יורדת לקפה
מול המשביר על יד הדואר
רואה בחור עם עניבה
שאוכל לה את הלב
היא לא אוכלת שום דבר
היא
מתאבקת במשקל נוצה.
|
||||
8. |
כשכולם יעזבו
04:13
|
|||
|
נשאר לבד כשכולם יעזבו
לא נדבר, הכל יזרום כשכולם יעזבו.
נזוז כמו שיר, נתקרב כמו ידיים,
ניקח בקבוק ונשתה.
נסגור את הדלתות, ננעל את החלונות,
נחליק מתחת לסדינים.
בספר שאני קורא כבר חודשיים – מים נושקים למים.
בדיוק כמונו, בהיסוס כמעט שבועיים.
עכשיו נלך עד הסוף.
כשכולם יעזבו.
בחדר הקטן ילד ישן עכשיו,
מחר הוא יתעורר בן שלושים ושתיים
בלי עבר, בלי דבר בידיים.
הוא אוהב לשמוע אותך מוציאה את הכוסות,
מרתיחה את המים.
בדיוק כמו רעש שחוזר עד שהוא נעלם
ככה באמצע החיים אתה נרדם
והתנועה זורמת, לפעמים יש איזה פקק שמשתחרר,
לפעמים חבר עובר, אומר: בסוף תתעורר
כשכולם יעזבו.
חלמתי אתמול שאני סוס שדוהר ונופל לתהום
ולרגע לא הרגשתי שמישהו רוכב עליי.
אמרתי לך ככה אני רוצה לחיות
ואת תמיד איתי הסכמת בעיניים.
אחר כך תפסת פינה יפה שמשקיפה על המפעל,
אמרנו במקרה הכי גרוע – לשם.
ואז צחקנו כמו ילדים,
צחקנו כמו ילדים...
כשכולם יעזבו.
|
||||
9. |
סוף טוב
03:38
|
|||
|
כשנפרדנו בבוקר ונכנסת למכונית
הרגשתי שנמתח בינינו חוט –
דק בלתי נראה.
נכנסתי לחדר ולא סגרתי את הדלת
שהחוט לא יקרע ושוב ארגיש כזה.
כל כך תלוש מכל דבר – לא מחובר
כמעט נשבר.
נזרק מכאן לשם בלי דיי
כמו סל כביסה או עד מתי
בשיר של הנק אני עורק מכל תכלית
לועס יורק ולא מחליט.
ואת נוסעת לדרום אני מרגיש שזה נתלש
החוט כמעט ולא מחזיק אבל יש משהו במרחק
אני יכול לראות את העיניים, את האף, את השדיים,
כמעט לגעת, כמעט לדעת
מה היית אומרת לי עכשיו
מה היית לוחשת לי אחר כך.
ובסוף מסוממים דומים או לא דומים
היינו נפרדים ונפגשים ונפרדים
אפשר למשוך ככה שנים.
אני ממשיך אל הצפון עכשיו ילדה
אל תכעסי אם החוט נמתח עוד קצת
וזה כבר דיי קשה למשוך וזה כואב אך בכל זאת
נסי עוד קצת – אני חושב עלייך לא מעט.
וזה מרגיש ממש כמעט.
כמעט היינו יכולים לתת פה טוויסט מהסרטים
מן קאט שבא פתאום ועכשיו אל התהום
מקום אחר סיפור אחר
חדר מואר שלושה נרות
חלון לים והסירות.
אז אם במרחבי הזמן תחצי יבשת רחוקה
יהיה לך בית וחבר
יהיה גם שיר שאחבר
על כל מה שתרצי אכתוב
אם רק תתני לזה סוף טוב.
וכל מה שתרצי נהיה
לאיזה לילה שכזה
אם תעברי פה
במקרה.
כי כשנפרדנו בבוקר ונכנסת למכונית
הרגשתי נמתח בנינו חוט – דק בלתי נראה.
|
||||
10. |
הכל מתחיל עכשיו
03:39
|
|||
|
כשהשמש שוקעת נולדים כוכבים
בכדי לעזור לה לזרוח שנית
ובתום לילם ינצנצו נצנוץ אחרון
כשנתעורר ישאר זכרון
את באה הביתה
הים בשערך
הכל מתחיל עכשיו
כלום לא הסתבך
את באה הביתה
הכל כאן בשבילך
חיכיתי שתבואי - בואי נלך.
על הדרך ליפו ראית אנשים
שכבר הרימו ידיים בצידי הכבישים
תן להם משהו אמרת
לא חשוב כבר מה
בכל דבר קטן יש אהבה.
|
||||
If you like שביט נוי, you may also like:
Locals // If You Swim Far Enough
by Rachel Alina & Birdie Busch
A musical and visual journey through Ocean City, New Jersey via gentle Americana and an illustrated poetry book.
go to album
No One Seems To Notice That It's Raining (Previously Unreleased Recordings 1970-75)
by Jay Bolotin
This compilation of songs from cult legend Jay Bolotin has the same stark beauty as prime Leonard Cohen and Jackson C. Frank.
go to album
Downey to Lubbock
by Dave Alvin
Soulful guitar interplay form the heart of this lovely Americana collaboration from Dave Alvin and Jimmie Dale Gilmore.
go to album
The experimental UK artist's latest album is decidedly genre-agnostic.
go to album
This posthumous record by the lead singer of the Tragically Hip, containing both electric & acoustic takes, showcases his songwriting gifts.
go to album
Stay Inside – Songs from The Great Indoors
by Stay Inside
featured on Bandcamp Radio Apr 21, 2020
go to album
Welcome
by Slaughter Beach, Dog
Slaughter Beach, Dog—a.k.a. Modern Baseball’s Jake Ewald—deliver taut, tuneful indie rock, effortlessly melodic and soaring.
go to album
